שיפור בטכנולוגיות הרפואיות הופך את המבנה האנטומי המורכב של מפרק הירך לפשוט הרבה יותר מבחינת הגישה אליו והטיפול בו. התוצאה, במקרה של ניתוח הפגיעה באזור מינימלית וההחלמה מהירה יותר.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת הפציעות סביב מפרק הירך לצד שיפור משמעותי בטכנולוגיות המאפשרות לאבחן ולטפל שמרנית וכירורגית. את הגישה הניתוחית הפתוחה (חתך גדול) מחליפות כעת גישות זעיר פולשניות (ארטרוסקופיות). למרות האמור, עדיין במרבית הפגיעות, נתחיל בטיפול שמרני כקו טיפולי ראשון ורק לאחר כשלון הטיפול השמרני, נמליץ על טיפול ניתוחי.
הפציעות האופייניות באזור מפרק הירך כוללות בעיות תוך פרקיות כמו קרע בלברום, שחיקת סחוס ותסמונת התפס לצד בעיות הקשורות לגידים ולשרירים סביב המפרק כמו קרעים בגידי ההמסטרינגס, שרירי הישבן והגידים של השרירים המקרבים של הירך.
בשל מורכבות המבנים האנטומיים באזור זה, הבדיקה הפיזיקלית נתמכת לרוב בהדמיות מתקדמות כמו MRI או אולטראסאונד כדי שנוכל להגיע לאבחנה מדוייקת. הטיפול השמרני כולל פיזיותרפיה ושינויי ברמת הפעילות הגופנית לצד תרופות וזריקות. הטיפול הניתוחי שמור למקרים העקשניים שאינם חולפים בזמן סביר או בפציעות משמעותיות.
נפצעת? אין סיבה לסבול מכאב, או להחמיר את הפציעה. ד"ר טיין כאן כדי לעזור.
