ברך

פציעות סביב הברך כתוצאה מפעילות יתר (over use) אופייניות מאוד לעוסקים בפעילות ספורט ועלולות להיות מתסכלות מאוד. מגוון הפגיעות גדול, אבל, ברובן הגדול טיפול נכון ומנוחה יחזירו את היכולת להתאמן שוב.

לא כל כאב סביב הברך הוא בהכרח פעמון אזעקה לפציעה רצינית. הצעד הראשון הוא אבחנה מדויקת של מומחה באורתופדיית ספורט בעזרת בדיקה, שיחה והדמייה, שלאחריה ניתן לטפל, לרוב, בטיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה, שינוי זמני בפעילות הגופנית ולעיתים זריקות של גורמי שגשוג (PRP או אורטוקין). ניתוחים במקרים אלו פחות שכיחים ונדרשת הבנה מעמיקה של הפציעה, כמו גם של צרכי המטופל.ת במטרה לקבוע את הדרך הנכונה לטיפול. קיים מגוון גדול של פציעות אפשריות, במאמר זה אני מתייחס לעיקריות שבהן.

סינדרום הכאב הפטלופמורלי (Runner’s knee)
הכאב ממוקד בחלק הקדמי של הברך, מתחת וסביב הפיקה. הכאב מאופיין בכך שהוא מחמיר לאחר ישיבה ממושכת בברכיים כפופות, עליה וירידה במדרגות או בזמן פעילות מאומצת. מדובר בכאב האופייני לרצים בתחילת דרכם בעודם מעלים את העומס בצורה לא מבוקרת או ברצים מנוסים שמעלים את עומס הפעילות, מהירות הריצה, משנים את משטח הריצה או מרחיבים את צעד הריצה ללא בקרה.
מניעה: עליה הדרגתית בפעילות, חיזוק שרירים, ריצה על משטחים מתאימים, הדרכה ואימון על ידי מאמן מוסמך ובמידת הצורך שימוש במדרסים.

לאחר אבחנה נכונה, הטיפול כולל הפחתת פעילות בעלת אימפקט גבוה כמו ריצה וקפיצה ומעבר לפעילות עם אימפקט נמוך כמו אופניים, מכשיר אליפטי וכדו'. פיזיותרפיה ותוכנית חיזוקים מותאמת למטופל לפי אופי הכאב וחולשת השרירים הספציפית, קירור מקומי, נוגדי דלקת מקומיים או בכדורים.

מחלה של גיד הפיקה ( Jumper’s knee )

קיים קושי להבדיל בין בעיה בגיד הפיקה לבין כאב פטלופמורל. בעיה בגיד הפיקה מובילה לרוב לכאב על הגיד עצמו, בחיבורו לחלק התחתון של הפיקה או לאורכו עד לחיבורו לעצם השוק. מדובר במחלה אופיינית לקופצים (כדורסל, קופצים לגובה, כדור עף – אך לא באופן בלעדי). הכאב מחמיר בקפיצה, או בעליה, או ירידה במדרגות.

מניעה: חיזוק שרירים סביב הברך, בעיקר סביב הארבע ראשי ועליה מתונה בפעילות.

אבחון הבעיה נעשה  על ידי אורתופד ספורט בעזרת בדיקה, שיחה ולעיתים גם אולטראסאונד
או MRI . הטיפול כולל הפחתה בגורם לכאב (פחות קפיצות או ריצה ומעבר לשחייה, למשל). יש צורך לבצע פיזיותרפיה, תוכנית מסודרת של חיזוקים ספציפיים עם הפחתת כאב יעזרו לרוב. ניתן להשתמש בחבק (רצועה) לגיד הפיקה. בזריקות PRP (זריקות פלסמה / דם) הן אופציה נוספת אם כי אינה מוכחת דיה בספרות.

סינדרום ITB
מדובר בפציעה האופיינית לרצים. פציעה זו מתאפיינת בכאב בחלק החיצוני של הברך (באזור בליטת עצם הירך), מופיע בפעילות (כחמש דקות לאחר תחילת הריצה) ומחמיר תוך כדי הריצה עד למצב בו נאלצים להפסיק את הפעילות. בהפסקת הפעילות הכאב נרגע מעט. שפשוף בין הגיד (ITB) והעצם הבולטת גורם לבורסה (שק נוזל) שביניהם להיות דלקתי וכואב.
מניעה: ישנם מספר גורמי סיכון לסינדרום כמו חולשת שרירים סביב מפרק הירך (בעיקר השרירים הגלוטאלים), מבנה כף הרגל (עודף פרונציה) וגיד ה – ITB  מכווץ מידי. לכן, כדי למנוע את הכאב יש לחשוב על גורמי הסיכון ולטפל בהם לפני: חיזוק שרירי הישבן וסביב הירך, שימוש במדרסים במידת הצורך ושימוש בגליל לריכוך ה – ITB. חשוב להתאים סרגל מאמצים נכון עם עליה הדרגתית בפעילות.

אם אובחנתם כסובלים מסינדרום ITB תוכלו להמשיך בפעילות אירובית של אופניים, מכשיר אליפטי וריצה קצרה, כל עוד אין כאב. ניתן להשתמש בגליל (roller) לטיפול (השימוש בו כרוך בכאב אך הוא יעיל בחלק מהמקרים), חיזוק שרירים ותהליך שיקומי עם פיזיותרפיסט הם חשובים. שימוש במדרסים במידת הצורך. במקרים קשים או כרוניים נדרשת זריקה מקומית ולמרות שזה נדיר, יש גם טיפול ניתוחי.

פגיעות סחוס ומחלה ניוונית של הברך
הסחוס הוא משטח לבן וחלק העוטף את העצם בתוך המפרק ומאפשר תנועה חלקה וחוזרת. פגיעה בשלמות הסחוס גורמת לתנועה להיות חלקה פחות, מובילה לתהליך דלקתי במפרק שמחמיר את הפגיעה בסחוס. פציעה כזו יכולה להיגרם כתוצאה מטראומה מקומית משמעותית (אופייני בצעירים) או מיקרו-טראומות חוזרות שמובילות לשחיקה מפושטת (אופייני לעשור החמישי עד השביעי). מי שסובל מפגיעה סחוסית מדווח על כאב בברך בעיקר בזמן פעילות או בלילה, לעיתים גם נפיחות, נוזלים בברך, הגבלה בכיפוף או ביישור ולעיתים חום מקומי.
מניעה: חיזוקים קבועים. האבחנה מתבצעת על ידי אורטופד בעזרת שיחה, בדיקה והדמיות שונות (צילום או MRI  כאשר מדובר בפגיעה מקומית ניתן לשקול טיפול שמרני שכולל פיזיותרפיה, חיזוקים וגיוון בפעילות הספורטיבית אך לעיתים יש צורך לשקול טיפול ניתוחי של השתלת סחוס.

בפגיעות נרחבות (מחלה ניוונית/שחיקת סחוס) הטיפול כולל פיזיותרפיה, חיזוקים, הפחתת תסמיני כאב ונפיחות וגיוון בפעילות. בניגוד לפגיעה מקומית, לא ניתן להשתיל סחוס אך ניתן להזריק חומרים מסככים כמו חומצה היאלורונית וחומרים נוגדי דלקת טבעיים כמו PRP זריקות פלסמה/דם.

קרע במניסקוס
קרע במניסקוס עלול להתרחש בשתי נסיבות האחת בטראומה, חבלה סיבובית וכדו והשנייה כחלק מתהליך השחיקה. התסמינים האופייניים הם כאבים בחלק הפנימי או החיצוני של הברך, נפיחות, נוזל בברך, קליקים ונעילות של הברך.
מניעה: במידה ויש הפרעה ביציבות הברך כמו קרע ברצועה הצולבת או הצידית, הסיכון לקרע מניסקוס גבוה ולכן יש סיבה לשקול שחזור או תיקון היציבות. כמו כן, חיזוק סביב הברך והירך יכול למנוע את החבלות הסיבוביות שנובעות לעיתים מחולשה או עייפות.
האבחנה דורשת בדיקה ושיחה עם אורתופד ספורט והשלמת הברור על ידי MRI.  ההחלטה האם לטפל באופן שמרני או ניתוחי תלויה בגורמים רבים ביניהם גיל ורמה תפקודית של המטופל וכן צורת הקרע, פציעות נוספות והתסמינים (כאב, הפרעה תפקודית, נפיחות ועוד). בטיפול שמרני עם פיזיותרפיסט מנסים לחזק ולייצב את הברך בפרט ואת פלג הגוף התחתון בכלל. בניתוח ניתן להוציא את החלק הקרוע, לתפור אותו או לשלב בין השניים.

נפצעת בברך כתוצאה מפעילות יתר? אין סיבה לסבול מכאב, או להחמיר את הפציעה.  ד"ר טיין כאן כדי לעזור.

לקביעת תור               צור קשר